<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פל"ט</h1>
<h2>דף ד:</h2>
אע"פ שקורא אדם ק"ש של ערבית בבית הכנסת מצוה לקרות על מטתו פרשה ראשונה עד והיה אם שמוע ומברך בא"י הנותן שנה בעיני ותנומה בעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום ותעמידני לשלו' ותחלימני חלומו' טובות ואל יבהלוני חלומות רעים ותהא מטתי שלמה לפניך והאירה עיני פן אישן המות בא"י המאיר בכבודו לכל העולם. אמרו חכמים זכרם לברכה כל הקורא ק"ש כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וגו' וחרב פיפיות בידם. וגם מזיקין בדלין ממנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף. וכן החכמים היו אומרים שיר של פגעים שהוא יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן לפי שהוא שיר נבחר ומבטיח כי כל יודע שמו יצילהו מהמקרים הבאים או מצד האויר ומצד מיני הארסים ויהיה מגן לכל החוסים בו וליושבים בצלו. ואחר כן היו אומרים ה' מה רבו צרי רבים קמים עלי וגומר שכתוב בו אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני. ורגילין להוסיף פסוקים אחרים כגון בידך אפקיד רוחי וגומר. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וגו'. אתה סתר לי מצר תצרני וגו'. לישועתך קויתי ה'. גד גדוד יגודנו וגומר. הנה מטתו שלשלמה וגו' השכיבנו אבינו לשלום וכולי בלא חתימה. אחר שסדרתי ברכת השינה אדבר בקצרה בסבת השינה וההקצה. ואת אשר בהם ימצא. והמובא והמוצא. ולתועלת הגוף בם ה' רצה. ולהבין סוד חותם בתוך חותם. בדרכי החלומות וסבתם. להרויח נפש הקורא בחיבור זה ולידע פשר דבר. ביום שידובר.
